כינת הראש היא טפיל המלווה את האדם משחר ההיסטוריה. בניגוד למיתוסים נפוצים, נוכחותן של כינים אינה מעידה על חוסר היגיינה, והן מעדיפות ראש נקי המאפשר להן גישה קלה יותר לקרקפת.
מאפיינים וזיהוי
- מראה: חרק קטן וחסר כנפיים באורך של כ-2 עד 3 מ"מ. צבעה נע בין אפור ללבן, אך הוא עשוי להשתנות מעט לאחר הזנה בדם.
- יכולת תנועה: לכינה אין כנפיים והיא אינה יכולה לקפוץ. היא נעה בעזרת שש רגליים המצוידות בצבתות חזקות המותאמות לאחיזת שערת האדם.
- תזונה: הכינה ניזונה מדם אדם מספר פעמים ביום. ללא מגע עם הקרקפת, הכינה לא תשרוד יותר מ-24 עד 48 שעות.
מחזור חיים: מהביצה ועד לבוגר
הכינה עוברת גלגול חסר הכולל שלושה שלבים עיקריים:
- ביצים (Nits): ביצים קטנות ולבנות המוצמדות בחוזקה לבסיס השערה בעזרת "דבק" עמיד. קשה מאוד להסיר אותן ללא מסרק ייעודי.
- נימפה: הכינה הצעירה הבוקעת מהביצה. היא נראית כמו כינה בוגרת אך קטנה יותר ומגיעה לבגרות תוך כ-9 ימים.
- בוגר: הכינה הבוגרת חיה כ-30 יום על ראש המארח. נקבה בוגרת מסוגלת להטיל כ-6 עד 10 ביצים בכל יום.
איך מתרחשת הדבקה?
הדרך העיקרית והכמעט בלעדית להדבקה היא מגע ישיר של ראש בראש. מעבר דרך חפצים משותפים (כמו מברשות, כובעים או מצעים) אפשרי אך נחשב לנפוץ פחות, שכן הכינה נחלשת במהירות כשהיא רחוקה מחום הגוף והמזון שבקרקפת.
מניעה וטיפול
- ניטור: סירוק קבוע של השיער עם מסרק צפוף (כמו "אסי 2000") הוא הדרך הטובה ביותר לזהות הדבקה בשלבים מוקדמים.
- טיפול מכני וכימי: שימוש בתכשירים ייעודיים המשמידים את הכינים על ידי חניקה (חומרים מבוססי סיליקון) או חומרים כימיים.
- השלמת הטיפול: חשוב לבצע טיפול חוזר לאחר כ-7 עד 10 ימים כדי להשמיד כינים שבקעו מביצים ששרדו את הטיפול הראשון.
- טיפול סביבתי: מומלץ לכבס מצעים, מגבות וכובעים בטמפרטורה של 60 מעלות במידה ונמצאה נגיעות.
