הצרעה הגרמנית היא צרעה חברתית נפוצה מאוד בישראל, המהווה מטרד משמעותי בקרבת בני אדם, במיוחד באזורי פיקניקים, חצרות ומפעלי מזון. היא ידועה בקיניה התת-קרקעיים המתוחכמים ובמזג תוקפני כאשר הקן מאוים. בשונה מהצרעה המזרחית (הדבור), היא קטנה יותר וצבעה הצהוב בהיר ועז יותר.
תעודת זהות: נתונים ביולוגיים
- שם מדעי: Vespula germanica
- מבנה חברתי: מושבה שנתית המורכבת ממלכה, פועלות (נקבות עקרות), ובסוף העונה גם זכרים ומלכות צעירות.
- אורך בוגר: פועלות 11-13 מ"מ. המלכה גדולה יותר.
- צבע: שילוב מנוגד של צהוב ושחור. דגם הנקודות והפסים השחורים על הבטן הוא ייחודי למין זה.
- סוג גלגול: גלגול מלא.
איך מזהים צרעה גרמנית?
- מבנה הבטן: צורת הבטן מזכירה "פלח". סימן זיהוי קריטי הוא החלק הקדמי של הבטן (הקרוב לחזה), שהוא קטום (שטוח) ולא מעוגל.
- שיעור: גוף הצרעה כמעט ואינו שעיר, מה שמעניק לה מראה מבריק וחד יותר מדבורת הדבש.
- דפוס תעופה: נעה במהירות בחיפוש אחר מזון, ולעיתים קרובות ניתן לראות אותה נכנסת ויוצאת מחורים קטנים באדמה – זהו פתח הקן.
מחזור חיים: מושבה של עונה אחת
המושבה של הצרעה הגרמנית היא שנתית ואינה שורדת את החורף:
- הקמת הקן (אביב): המלכה ששרדה את החורף יוצאת מהתרדמה, בונה קן ראשוני מחומר דמוי נייר (תאית לעוסה) בתוך כוך באדמה ומטילה ביצים ראשונות.
- התפתחות המושבה (קיץ): הפועלות שבקעו משתלטות על הרחבת הקן, השמירה והזנת הזחלים, בעוד המלכה מתמקדת בהטלה בלבד.
- סוף העונה (סתיו): המושבה מייצרת זכרים ומלכות חדשות. לאחר ההזדווגות, המלכות הצעירות מחפשות מקום מסתור לחורף, ושאר המושבה (כולל המלכה הישנה והפועלות) מתה.
תזונה: חלבון לזחלים, סוכר לבוגרים
לצרעה הגרמנית דיאטה כפולה ומעניינת:
- הבוגרות: ניזונות בעיקר ממקורות אנרגיה זמינים – סוכרים (צוף פרחים, פירות בשלים, משקאות קלים ומאפים).
- הזחלים (בתוך הקן): הבוגרות צדות חרקים אחרים או אוספות שאריות בשר ודגים כדי להזין את הדרגות הצעירות הזקוקות לחלבון לצורך גדילה.
סכנות בריאותיות
- עקיצות: הצרעה הגרמנית מסוגלת לעקוץ מספר פעמים (העוקץ אינו נשאר בעור). העקיצה כואבת מאוד וגורמת לנפיחות מקומית.
- אלרגיה: עבור אנשים הרגישים לארס צרעות, עקיצה בודדת עלולה לעורר תגובה אנפילקטית מסכנת חיים.
- זיהום משני: מכיוון שהן ניזונות גם מפגרים וזבל, הן עלולות להעביר חיידקים למזון אנושי עליו הן נוחתות.
מניעה והדברה
מניעה בשוטף (עשה זאת בעצמך)
- ניהול אשפה: סגירה הרמטית של פחי אשפה, במיוחד כאלו המכילים שאריות בשר או פירות.
- כיסוי מזון: בעת שהייה בחוץ, יש להקפיד על כיסוי משקאות וצלחות.
- איטום סדקים: סתימת חורים באדמה סמוך לבית ואיטום חריצים בקירות חיצוניים שיכולים לשמש כבסיס לקן.
שיטות הדברה מקצועיות
- חיסול הקן: איתור פתח היציאה מהאדמה והזרקת חומרי הדברה (אבקה או נוזל) ישירות לתוכו בשעות הערב, כשהצרעות אינן פעילות.
- מלכודות פיתיון: שימוש במלכודות דבק או נוזל עם פיתיונות סוכריים/חלבונים בקרבת אזורי הישיבה.
- פיתיון בשרי מורעל: שיטה יעילה שבה הפועלות לוקחות בשר מורעל (בריכוז נמוך שאינו קוטל אותן מיד) אל תוך הקן ומאכילות את הזחלים והמלכה, מה שמוביל להשמדת המושבה כולה.